<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן של"ז</h1>
<h2>דף ה:</h2>
תנא מהדר אהיתירא ונסיב לה קרא לאיסורא משום דכת' (הרי) [תרי] לך דאי לא כת' אלא חד הוה אמינא ליה להתיר שלאחרים בין כבשתו בין לא כבשתו כדאמרי' גבי בכור תרומה ומעשר וראשית הגז דנפקי מבקרך ומדגנך ומצאנך ולא מפלגינן בין כיבשתו ללא כיבשתו. משום דכת' תרי לך. אי לא דכת' לא ימצא דמשמע איסור אחריות הוה דרישנא ליה תניינא לאיסור כיבשתו. דהוי כעין שלך דאי למישרי לא צריך למיסר אחריות. ואם תאמר לא ליכת' רחמנא ואנא ידענא דכבשתו שרי כדפרשי' לעיל תריץ אי לא הכי הוה מוקימנא ליה לאיסור כיבשתו וכל שכן אחריות. והכי פיר' דברייתא שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם לפי שנ' לא יראה לך חמץ שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה אין לי אלא בגוי שלא כיבשתו בגוי שכיבשתו מנין שהוא מותר. שהרי כת' לך תניינא לאיסורא ת"ל [לא] ימצא דאוסר אחריות מכלל דגוי שכיבשתו מותר. ולך תניינא (לאיסורא) למישרי כיבשתו שלא תאסרנו מלא ימצא. וכולהו קראי [צריכי] תרי לך חד ללא כבשתו וחד לכב' ולאיסור אחריות. ובלא תניינא מוקמינן לא ימצא לאיסור כבשתו. והלשון מוכיח דלא אמר לך לך תרי זימני אלא לפי שהזכיר בתחלת הברייתא. וכעין סוגיא זו [ב]בבא מציעא פרק ראשון גבי שכחה שאין לתלמוד מה שאמ' המקשה דקא נסיב קרא לאיסורא. ופי' צח הוא דהכי קאמר משום שנ' לך לך תרי זימני לך לאיסורא דמיניה שמעינן לך תניינא להיתירא. ואם לאו לא ימצא הוה אמינא ליה לאיסורא. וכן עיקר. וא"ת מאחר דרבי רחמנא מלא ימצא שלא יטמין למה אפקיה רחמנא בלשון יראה דמשמע ראיה אסורה הטמנה מותרת. יש לומר דאי כת' רחמנא כולהו בלשון לא ימצא לך הוה ס"ד הא דכתב רחמנא לך אבל של אחרים מותר הני מילי גבי הטמנה. והא דאסר רחמנא של אחרי' בראיה להכי כת' רחמנא בלשון ראיה גבי לך דהיכא דאינה שלך אפי' בראיה מותר.
